בלוג wow

בשנת 2017, אודי וסיון, זוג ישראלי (ו -2 ילדיהם), יצאו למסע לחקור את אחוזותיה ההיסטוריות של בריטניה. לאחר שנים רבות של מגורים בלונדון, עברה המשפחה הקטנה לקוטסוולדס, שם הם נתקלו לראשונה בטירת סודלי. הטירה הבאה אחריה בה ביקרו היתה ״ראגלי הול״ ואחרי הביקור בטירה השלישית, כפי שהם מתארים את זה “הם כבר היו מכורים”.

בני הזוג רדפו אחרי מעל 90 טירות בשנה הראשונה שלהם כרודפי הטירות. בשונה מהסיורים הרגילים וממדריכי הטיולים הקיימים  לאתרים היסטוריים,  מקפידים “רודפי הטירות” באתר ובבלוג שהקימו עבור הפרוייקט יוצא הדופן שלהם, לתת אינפורמציה שאף פעם לא תמצאו בספרי הדרכה. האתר שלהם מספק לא רק את העובדות ההיסטוריות, אלא נותן הצצה ייחודית לסיפורים מאחורי הטירות ומאחורי תושביהן בעבר ובהווה.

“הרגשנו שאנחנו לא צריכים רק לסקור כל מקום שאנחנו מבקרים בו, אבל גם לדרג את הטובים ביותר, בדומה מדריך מישלן”. כך בדומה ל-“מדריך מישלן” לטירות, מדורגות הטירות באתר בכוכבים. בנוסף תוכלו למצוא באתר סיפור הקשור לכל אחת  מהטירות וקישור למידע נוסף בנושא.”

 הפוסטים סוקרים את ההיסטוריה של כל טירה והם מלווים בתמונות מרהיבות, שצולמו על ידי סיון, הצלע הנשית של הזוג. ל”רודפי הטירות” יש גם חשבון Instagram יפה, בו תוכלו לקבל הצצה לחלק מהאחוזות היפות ביותר בבריטניה. חלק מהתצלומים כל כך ציוריים עד שקשה להבחין אם מדובר בתצלומים או ביצירה של אמן אימפרסיוניסטי. הרפתקאותיה המיוחדות של משפחה זו גם הן מסופרות באתר, מה שהופך אותו לא רק למקור שונה במקצת לאינפורמציה על טירות ועל הסיפור מאחוריהם, אלא גם למקור השראה לאלה מכם החולם לצאת להרפתקאות … אך עדיין לא מעז.

ספרו לנו קצת על עצמכם: מה אתם עושים למחייתם? בני כמה הילדים שלך?

אנחנו זוג ישראלי, אודי וסיון, לשנינו, רקע נרחב בתקשורת. יש לנו שני ילדים בגילאי 10 ו -6. גרנו בלונדון שנים רבות, וכמו כל לונדונים, לא חשנו כל דחף לצאת לשום מקום מחוץ לעיר הגדולה הזאת. בשנתיים האחרונות יצאנו סוף סוף מהעיר, כשאנו מחפשים מקום שקט יותר לגידול משפחה. עברנו לקוטסוולדס, ופתאום גילינו את היופי של בריטניה, שהוביל אותנו לפרוייקט הטירות שלנו …

איך אתם מחליטים על הטירה הבאה לבקר?

ישנן אלפי טירות בבריטניה, אבל רובן הם רק חורבות עם שום דבר לראות באמת, אז החלטנו להתרכז באתרים אשר למעשה מחייבים את המבקרים בדמי כניסה. הנחנו כי אתרים כאלה יציעו חוויית ביקור טובה יותר.

בתחילה בחנו את כל המצודות והבתים המדהימים שסביבנו. לאחר מכן, עשינו רשימה של טירות בתים מפוארים שאנחנו פשוט חייבים לבקר ותכננו טיולים ארוכים יותר סביבם.

לדוגמה, כאשר החלטנו לבקר את טירת רבי בצפון יורקשייר, בילינו גם יום  בחקירה של את בארנרד קסל, הממוקמת רק 7 קילומטרים משם.

התמונות בבלוג שלכם וב- Instagram מדהימות! האם יש לך עצות עבור הקוראים שלנו, כמו איך לצלם תמונות נהדרות כאלה בחללים עצומים, ופעמים רבות לא מאוד מוארים?

נסיעה עם שני ילדים צעירים לאתרים פופולריים בזמן חופשה זה המצב האופטימלי לצילום אזורי הכפר. בדרך כלל יש זמן מוגבל מאוד כדי לתפוס את הפריים הטוב ביותר האפשרי. לכן, מחקר מקדים על כל אתר הוא חובה: להתבונן על תמונות אחרות של האתר, לבחור מראש את הזוויות הטובות ביותר, ואז ברגע שאנחנו נמצאים באתר, אני מיד מגיעה למקום הרצוי ומצלמת. אני משתמשת ב- DSLR פשוטה מאוד עם עדשה בזווית רחבה, אשר מאפשרת לי לצלם הן בתוך הטירות, כמו גם בחוץ.

האם אתם גם עורכים סיורים של טירות בהן כבר ביקרתם? אם לא, זה משהו שאתם שוקלים?

אנחנו לא עורכים סיורים בטירות. כרגע, רוב המדריכים של טירות ואחוזות ברחבי בריטניה הם מתנדבים (במיוחד בבתי השימור הלאומיים). התנדבות בטירה או באחוזה הוא בהחלט משהו שהיינו רוצים לעשות בעתיד.

מהו סיפור הטירה המטורף ביותר שעלית על ההרפתקאות שלך?

עד כה אספנו למעלה מ -200 סיפורים מטירות ומאחוזות. זה כמעט בלתי אפשרי לבחור אחד. לפעמים הסיפורים המטורפים מופיעים דווקא במקומות המוזרים ביותר. לדוגמה, Lidiard House הוא בית אחוזה הממוקם באמצע פארק בסווינדון. זה לא המקום הכי מרגש לבקר בו, אבל זה המקום שבו גילינו כמה מהסיפורים הכי טובים שלנו. אחד מהן היא סיפורה של דיאנה ספנסר מהמאה ה -18, שהיו לה חיים דומים מאוד (עד נקודה מסויימת) לדיאנה ספנסר אחרת שכולנו מכירים אותה בשם הנסיכה מוויילס. עוד סיפור נהדר מבית זה הוא על ארל של רוצ’סטר שהחליט לפתוח מרפאה פוריות בלונדון במהלך המאה ה -17. 

מן הפוסטים שלכם, ברור כי אתם מגיעים לטירות אחרי סוג של “הכנה מוקדמת”. אילו טיפים אתם יכולים לחלוק בנוגע להכנה לקראת ביקור בטירה או כל אתר היסטורי?

אחרי שביקרנו בתריסר מקומות, למדנו שמה שהופך טירה למקום מרגש לבקר בו הוא האופן שבו הוא מנוהל ולא ההיסטוריה שלו. טירות הן כמו קרחון, רק קצה קצהו  של האופי ושל ההיסטוריה שלהן נחשף. אנו מאמינים שארגונים כמו National Trust או CADW (בוויילס) נושאים באחריות לעזור למבקרים להיות מעורבים באתר אותו הם מנהלים. למרבה הצער, זה לא תמיד כך. באתר שלנו chasingcastles.net, אנו בודקים את האתר עצמו וכן מדברים על חווית הביקור. אנו תקווה כי ביקורות אלה יסייעו למבקרים לקבל החלטה מושכלת היכן האתר הבא אליו הם  רוצים לנסוע.

נסיעה עם ילדים: איך הופכים אותם למעורבים במשהו שעשוי להיתפס כמשעמם בעיני רוב הילדים? האם הם בכלל נרגשים לחקור את הטירות? וגם, בעת ביקור בטירה, איך אתם מצליחים לקבל את כל המידע, לצלם את כל התמונות, כמו גם לטפל בילדים?

 זוהי האחריות של האירגונים המנהלים את הטירות ליצור כל מיני פעילויות שיהפכו את הטירה או האחוזה מעניינת לכל הגילאים. כאשר אנו מבקרים בטירות, אנחנו עושים את המחקר שלנו מראש כדי לוודא שיש פעילויות רלוונטיות עבור הילדים שלנו, וכאשר אנו מבקרים את הטירה, אנחנו מבלים איתם בפעילויות בתורות. לפעמים, כאשר אנו יודעים שטירה מסוימת אינה מציעה שום פעילות לילדים אנו מחפשים דברים לעשות בסביבת הטירה, ואז אנו מבקרים את הטירה עצמה בנפרד (אנו חושבים שזה ממש לא לעניין אם אתר אינו מציע פעילויות מתאימות לילדים).

מה הדבר הבא עבורכם? אתם מתכננים לפרסם ספר? ליצור תוכנית טלוויזיה או להפוך למדריכי טירות?

כל אלה הם רעיונות נהדרים … למען האמת, למרות שהתחלנו את “המרדף” שלנו לפני שנה וחצי, השקנו את האתר שלנו רק לפני כמה שבועות, כך שאפילו לא סיימנו להעלות את כל הסקירות מהטירות בהן ביקרנו. מה שאנחנו כן יודעים הוא שאנחנו מאוד נלהבים מהפרויקט הזה ואנו מקווים שנמשיך עם זה לעוד שנים רבות, בכל פורמט אפשרי.

אנחנו חייבים לשאול … כמה גדול הבית שלכם?

אנחנו חיים בבית טרסה משעמם ללא סיפור מרגש לספר … אנו מניחים שזו אחת הסיבות שהרגשנו שאנחנו צריכים לצאת למסע המרגש הזה.